פיצוי בגין איחור מסירה ברכישה מקבלן בשל מגיפת הקורונה

והאם ניתן לאחר בתשלום בשל כך?

מאמר מאת עו"ד רפי צ'סטר

רבים מאיתנו שרכשו דירה מקבלן בעת המשבר תוהים לעצמם האם יהיו זכאים לקבל פיצוי בגין מגיפת הקורונה?

על מנת לעשות סדר בדברים אני אפרט להלן את ההנחיה הממשלתית בעניין. כמו כן חשוב לציין כי לא בהכרח קבלן יוכל להיבנות על סעיף ההגנה של "קורונה" וזאת בשל העובדה כי ענף הבניה הוחרג למעשה (אם כי לא כולו) מהמשק הכללי בכך שעבודות הבנייה המשיכו כרגיל ואף לא נוצר מחסור כלשהו בחומרי בניין.

בהסכמי רכישה מול קבלנים בהם אני מייצג רוכשים אני דואג תמיד לבטל את המילים "כוח עליון" – לדעתי כוח עליון נמצא רק במרומים.  שביתה – שביתה כללית, שכן לא דין שביתה שהייתה בכפר אחד כמוה כשביתה שחלה על עובדי אותו קבלן.

יתכבד אותו קבלן שרוצה להיבנות על שביתה ויגיש מצבת עובדים, מי היה חסר ולמי לא היה אשרת שהייה ובכך נפתור את העניין.

יובהר כי על פי חוק מכר דירות – קבלן מחוייב לפצות בגין איחור במסירה בהתאם לשווי של דירה לפי 150% על 8 החודשים הראשונים ואילו לאחר מכן לפי שווי של 125% וזאת כאשר המחוקק מאפשר לו 60 ימי גרייס ללא פיצוי כאשר אם איחר ב- 61 יום חייב לשלם רטרואקטיבית החל מהיום הראשון.

יחד עם זאת, ולפי המלצת משרד המשפטים, חברות בנייה יוכלו באופן זמני למסור דירה בעיכוב של עד חודשיים ללא פיצוי, במידה שמועד מסירת הדירה המקורי היה בין 15 במרץ ל-1 באפריל, ימים בהם הוטל סגר; אם המסירה התעכבה בחודשיים נוספים, הקבלן ישלם לרוכשים שכר דירה מופחת של 50%.

אם חברת הבנייה עיכבה את המסירה בחודשיים נוספים – כלומר בסך הכל עיכוב של 4 חודשים – היא תחויב לשלם לרוכשי הדירות למשך אותם חודשיים שכר דירה מופחת בשיעור של 50% מגובה שכר הדירה המקובל באזור שבו נמסרת הדירה.

על פי המלצת המשרד במקרים אלה פיצוי מוגבר בשיעור של 150% משכר דירה כפי שקובע חוק מכר דירות, יחול רק אם העיכוב ארוך מ-4 חודשי איחור (120 יום) לעומת המועד שנקוב בחוזה. כאשר מניין הימים לחישוב גובה הפיצוי יחל 60 יום (כלומר כחודשיים) לאחר המועד המקורי למסירת הדירה כפי שכתוב בחוזה.

מצד שני, ההסדר שמציע משרד המשפטים כולל גם הקלות על הרוכשים. ההצעה היא כי כל התשלומים שחלים עליהם על פי החוזה ידחו – בהתאם לדחייה במועד המסירה, וכמובן שהתשלום אחרון יגבה רק עם מסירת הדירה בפועל.

מנגד, משרד הבינוי ומשרד האוצר המליצו על תקופה של 100 ימים (במקום 60 הקובעים בחוק) שבה הקבלן לא יחויב בפיצוי, אף לא בפיצוי חלקי כפי שהמליצה הוועדה בסופו של דבר. במסמך מטעמם מוסבר כי בהליך החקיקה אפשר לבחון את הצעת האוצר ומשרד הבינוי, כאשר היתרון הגלום בה היא כי היא מציעה נוסחה פשוטה לחישוב, שמשמעותה הכלכלית דומה להצעת משרד המשפטים.

הכותב הנו בעל משרד עורכי דין ברמת בית שמש ג' העוסק בנדל"ן ובתחום האזרחי / מסחרי.

לקבלת הכתבה ולייעוץ ניתן לפנות לעו"ד רפי צ'סטר בנייד 054-5502848

רוצים לקבל מאיתנו את ניוזלטר הנדל"ן היחיד בבית שמש כל חודש? ​

השאירו פרטים ותקבלו מאתנו ניוזלטר ישירות למייל שלכם

שתף את המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מאמרים נוספים

תשריט בית משותף – למה הוא נועד?

כל בניין הרשום כבית משותף בלשכת רישום המקרקעין, כולל חלוקה ברורה ומוגדרת לדירות (שכל אחת מהן רשומה על שם בעליה); לרכוש משותף, ולמקומות חניה ומחסנים אשר נרשמים בדרך כלל כהצמדות לדירות עצמן. כלומר, לחניה או למחסן יש אמנם סימון נפרד בתשריט הבית המשותף, אך הם מהווים חלק בלתי נפרד מהדירה מבחינה רישומית.

אנרגיה חיובית

בשיחה עם מוכר נכס שאני עוקב אחריו כבר זמן ממושך הוא אמר לי את המשפט הבא: אני, נמאס לי. הראשון שיבוא ויתן הצעה אני מוכר לו! כבר שנה אני מפרסם אותה!

מגלים את הבית מחדש

בעידן שלנו אנו רוכשים המון, ויש לכולנו בלי סוף חפצים, והבתים אינם גדולים דיים לשפע המוצרים. מצד שני אנחנו אוהבים מראה מאד נקי ומסודר.

Open chat