בימים אלו, ישנם שני סוגי אנשים – אלו שינצלו את ההזדמנות שנקרתה בדרכנו, ואלו שיחששו ויעדיפו לשבת על הגדר ולחכות. אנו נמצאים בתקופה בה יש הזדמנות אמיתית למצוא נכסים במחירים אטרקטיביים. פעם ב10/15 שנים קורה משבר כלכלי בעולם שגורם לטלטלה בתחומים רבים וביניהם איך לא, בשוק הנדל"ן.
אם בכל העולם צריך לדעת לנצל את התקופה הזו, למרות שוק נדל״ן יציב יחסית לאורך שנים, על אחת כמה וכמה כאן בארץ הקודש, בה שוק הנדלן עולה מידי שנה באחוזים רבים ומרחיק לא מעט אנשים מלקנות את הנכס שהם כל כך רוצים. בתקופה זו אפשר לפגוש שני סוגי אנשים, זה מרתק תהיו איתי:
הסוג הראשון – הוא אדם שמבין שאיפה שאנשים רואים משבר, הוא רואה הזדמנות. הוא מבין שכאשר כולם רצים לקנות, אחוזים בלהט בלתי נשלט לרכוש נכס, זה הזמן לעצור. הוא יודע שברגע שימצא את הנכס הרלוונטי לו, הוא יתקל ברוכשים נוספים שיתחרו איתו והוא יאלץ להעלות את ההצעה שלו עד כדי מקום שזה כבר לא ישתלם לו. לעומת זאת בתקופה כמו זו, שאנשים יושבים על הגדר וממתינים, הוא מבין שזה הזמן לנצל את ההזדמנות הזו וללכת עם חיוך ועם הרבה סיפוק כי כמעט בכל דירה שיראה, ידו תהיה על העליונה. לא יהיו לו ככל הנראה מתחרים נוספים סביבו. המוכר ייאלץ כנראה להתפשר מעבר למה שחשב לקבל, על מנת שיוכל למכור את הנכס שלו.
בשורה התחתונה – הוא יעשה עסקה הרבה יותר נכונה ומשתלמת כבר היום. אבל משתלמת מאד גם ביחס לשנים הקרובות בהן בוודאי שמחירי הדירות יעלו. והסוג השני – הוא אדם שיגיד לעצמו, זה לא הזמן. מה אני פראייר? אני ארוץ עכשיו לרכוש דירה כשכולם יושבים ומחכים? יכול להיות שאני חכם יותר מכולם? שאני מבין משהו שהם מפספסים? הוא ימשיך ויטפח לעצמו על השכם, ישכנע את עצמו ואף יסביר בלהט גדול לחבריו מדוע זה הזמן הכי לא טוב לרכוש בו דירה, ומדוע זו תהיה טעות חייו של אדם ללכת ולנקוט בצעד הזה. ואז, כשמחירי הדירות יזנקו שוב, הוא יקלל את המדינה, יצעק ויוציא את תסכולו על המתווכים, יסביר לכולם שזה היה לא צפוי, והוא היה בטוח אז שהדבר הנכון לעשות הוא לחכות. אפשר לראות את זה אגב כקו מנחה בעוד תחומים רבים בחיים. יש אדם שיקום ויעשה. לפעמים יטעה, לפעמים ימעד, לעיתים יקרוס.
אבל לאורך זמן ובצורה עקבית הוא יצליח בענק. ויש אדם שתמיד אבל תמיד ימצא את הסיבה לשבת. לחכות. לראות מהצד מה כולם עושים, ואז להתחרט. אז הוא פחות יפול, פחות יטעה, ישמור על יציבות מאד ברורה בחיים (שזה דבר חשוב. בהחלט) אך שם פחות או יותר זה יגמר.
אנו נמצאים בתקופה שעוד יגיעו ימים בהם נסתכל אחורה ונגיד, איפה היינו? איך לא ניצלנו תקופה כל כך ׳טובה׳ שבה יכולנו לעשות צעדים משמעותיים לעתיד שלנו?
לאיזה משני סוגי האנשים אתם מתחברים יותר?
