ב״ה אני זוכה לעבוד עם האנשים הכי טובים בעולם. לא רק שהם אנשים מיוחדים, אורח החיים שלי הוא בדיוק כמו שלהם.
יש כנראה הבדלים ביני לבינם בכמה הנהגות ולבושים, אבל כולנו אותו דבר בסוף. אשרינו.
מה לי ולפרץ ההתרגשות הזו פתאום? למה זה בכלל רלוונטי שאני מחליט להציף את זה?
ובכן, מדוע בכל זאת בחרתי להיכנס לנושא הזה? אסביר לכם בשורות הבאות,
אקדים ואומר שאני עושה זאת בחרדת קודש. מקווה שהדברים יובנו כהלכה ולא חלילה יחטאו למטרה.
אתחיל בסיפור קצר שקרה לי השבוע:
היו לי כמה פגישות עם מוכרי נכסים השבוע., באחת הפגישות שהיה נראה לי שיש הבנה וכימיה מאוד טובה בינינו, הופתעתי לגלות כשצלצל לספר לי למחרת, שהחליט ללכת על מתווך אחר שיטפל בנכס שלו ולא לתת את זה לי.
מדוע הופתעתי? (בוודאי שיש אנשי מקצוע טובים ממני) משום שאמר שהסיבה שהחליט ללכת עם מישהו אחר היא 'שזה משמיים'.
ביקום מקביל, בו יש אנשים שאינם מאמינים בקב״ה, אינם מאמינים ב׳השגחה פרטית׳ – אין הרבה משמעות לכוח עליון שעוזר להם לקבל/לא לקבל החלטות מסוימות.
בצורה כזו או אחרת הם כן יתנו יחס לכוחות הטבע, אך זה בוודאי לא משהו שמנהל אותם ביום יום.
אנחנו לעומת זו, אלו שכן זוכים ב״ה להבין שהחיים שלנו מתנהלים אך ורק על פי השגחה פרטית. הקב״ה מנהל את העולם וההחלטות שאנחנו מקבלים קשורות הרבה מאד במה שההשגחה העליונה מכינה לנו.
ובכל זאת, אני שומע כל כך הרבה פעמים ממוכרים או קונים, את המשפטים הבאים:
׳אם זה שלי – זה שלי. אם לא – משמים׳
'אם הקונה מוכן לשלם את המחיר שאני רוצה – מעולה. אם לא, כנראה שזה לא שלו, משמים.'
ועוד ועוד…
לאותם לקוחות, שבהחלט צודקים בגישה שלהם, אני אומר: גם אני יהודי ירא שמיים (מקווה, מבטיח שמשתדל) וגם אני מאמין באותה השגחה ובאותם ערכים.
אבל, אינני מוכן לקבל בשום אופן, לקוחות ׳שמפילים׳ על הקב״ה את האחריות שלהם לעשות מה שנכון בדרך ׳הטבע׳, בכלים ובהנחיות שיש על מנת למקסם את הרווח ולמנוע הפסד.
בין אם זה במחיר גבוה יותר שהחלטתי שמגיע לי על הדירה שלי (למרות ששמעתי מכל אנשי המקצוע שהוא לא ריאלי), ובין אם זה דירה שבגלל הפחד שלי, או איזה 'חוכעם גדול' שטען בפניי שהדירה הזו לא מוצלחת וכדו׳, פספסתי אותה ואני מתחרט על כך היום.
בשביל זה יש אנשי מקצוע.
בשביל זה יש לנו את הכוחות וההבנה לעשות מה שצריך בדרך הטבע כדי לדעת, שאם עשינו הכל, את כל ההשתדלות המקסימלית שלנו ואין לנו יותר מה לעשות מעבר, אז ורק אז, נכוון ליבנו לשמים ונשאיר לקב״ה לעשות את שלו.
אם יש לכם בעיות מסוימות, פחדים, חששות, אתגרים, תירוצים וכל שאר הדברים שאתם מספרים לעצמכם, עשו טובה, הקב״ה לא אשם בכך. אל תרגישו טוב עם עצמכם בכך שמצאתם לכם על מי לזרוק את האחריות לכישלון שלכם.
שוב, מקווה שהדברים יובנו כהלכה
וחלילה לא יחטאו למטרה, בהצלחה.
